#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מינים כשרים למצות מצה?	"חמשת מיני דגן, והרמ""א הביא ממהרי""ל דמצוה מן המובחר לעשותו מחיטין, וביאר הח""י (ס""ק ב') דאינו מפני שהוא מוקדם בקרא אלא מפני שהוא חביב עליו טפי וצריך לקיים מצות אכילת מצה בתיאבון, וממילא אם אין לו חיטין יקח מין אחר שחביב לו (מ""ב ס""ק ב') {ונראה עפי""ז דמי שחביב לו מצה כוסמין יותר ממצה חיטין יקח מצה כוסמין, אבל למעשה טוב יותר ליקח המצה חיטין משום מנהג, וביאר התפארת ישראל (פ""ב מ""ה) מפני שחיטין אינם ממהרין להחמיץ [וענין זה מצינו במג""א (ס""ק ה')}"	סימן תנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הטעמים להמנהג שלא לאכול קטניות?	"1) דאתי לאחלופי בחיטין [דעושין מעשה קדירה ופת מקטניות כחיטין, וגם אידגן כחיטין] (ב""י, מ""ב ס""ק ו'), ואפי' לבשלם שלמים אסור משום לא פלוג (מ""ב שם)<br>2) לפעמים חיטין מעורבת בהם וא""א לבררו יפה (ב""י, מ""ב שם)<br>3) בשנה שאינה ברכה התבואה נשתנות ונראות כמיני זרעונים (רבינו מנוח על הרמב""ם, ביה""ל ד""ה ויש)"	סימן תנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקטניות?	"הטור והמחבר מקילין [ורבינו ירוחם כתב דהוא מנהג שטות (ב""י)], אבל הרמ""א כתב דאשכנזים נוהגין להחמיר בתורת חומרא ולא מדינא [והגר""א (ס""ק ד) ופר""ח הביאו סמך לזה מגמ' פסחים (מ' ע""ב), והערוה""ש (סע' ה') הוסיף עוד סמך מירושלמי (פ""ב ה""ד) דנחלקו ר""י בן נורי ורבנן במציאות אם אורז בא ליד חימוץ או סרחון, וכ""ש אנן יכולים לטעות ולומר דקטניות נמי בא לידי חימוץ ועכ""ז התירו חכמים]"	סימן תנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יוצאים ידי חובתן במצה של קטניות?	אפי' להמתירים מודים דאין יוצאים בה דאינו בא לידי חימוץ	סימן תנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באחרון של פסח?	"אין להקל (מ""ב ס""ק ז')"	סימן תנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה בשעת הדחק שאין לו מה לאכול?	"מותר לאכול קטניות, ויקדים לאכול קטניות ולא אורז ודוחן שהם דומים יותר לה' מיני דגן, ובלבד שיבדוק היטב יפה יפה שלא ימצאו בהם גרעינים מה' מיני דגן, ועוד כתב החת""ס (סי' קכ""ב) דלכתחילה יחלטנו ברותחין דכל מה שאפשר לתקן מתקנינן (מ""ב ס""ק ז'), והוסיף הערוה""ש (סע' ה') דבשנת בצורת יכול החכמי העיר ומרא דאתרא להתיר קטניות בפסח זה אבל מסיים דעתה שנתרבו תפוחי האדמה אינו מוכרח."	סימן תנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחולה?	"הדרכ""מ (ס""ק ב') הביא ממהרי""ל (הל' מאכלות אסורות אות כ', עמ' קל""ה) דמותר לאכול אקליי""ה לרפואה מפני שאינו מין קטניות, משמע דס""ל דאסור לחולה לאכול קטניות, וצ""ע שהמ""ב (ס""ק ז') כתב דפשוט דמותר לחולה שאין בו סכנה לאכול קטניות, ותי' ר""י באק דאפשר דהמהרי""ל מיירי במיחוש בעלמא א""נ המהרי""ל לשיטתו ס""ל דהאוכל קטניות עובר על לאו דלא תסור וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה (כמ""ש השע""ת ס""ק א') אבל המ""ב ס""ל דאינו חמור כ""כ ולפיכך מקיל לחולה {ובאמת מדברי המהרי""ל מבואר כתירוץ ראשון דכתב דמיירי במי שחש בעיניו, ומשמע דאינו חולה ממש וז""ל מי שחש בעינו מנהג לאכול זרע אקלייא שלא יזיק לו שום מאכל, התיר מהר""י סג""ל לאוכלו בפסח עכ""ל}"	סימן תנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קטניות נפל לתוך התבשיל?	"הדרכ""מ (ס""ק ב') הביא מתרוה""ד (סי' קי""ג) דאינו אוסר במשהו, משמע דאוסר בששים, אבל הרמ""א סותם להקל דאם קטניות נפל לתבשיל אינו אוסר, משמע אפי' בדליכא ששים, וביאר הח""י (ס""ק ו') דהעיקר הוא כמו שכתב הרמ""א דכל האיסור קטניות הוי חומרא והרחקא בעלמא, אבל עכ""פ צריך להיות רוב היתר דאל""ה לא מקרי תערובות כלל (מ""ב ס""ק ט'), ועוד כתב המ""ב (ס""ק ח') דצריך להוציא הגרעינים הניכרים [אבל פשוט דהגרעינים שבתוך האבטיח טפלים להאבטיח ואינם בכלל האיסור (הליכות שלמה פסח פ""ד ס""ק כ""ז, חוט שני פסח עמ' קס""א) {ויותר נראה דאם מותר לאכול הפרי ה""ה דמותר לאכול גרעינים של הפרי, ולפי האג""מ (בסמוך) פשוט דכל הגרעינים של הפרי מותרים}"	סימן תנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אסור לאכול התבשיל אפי' אם הקטניות אינן הרוב?	"כתב הגר""ז (סי' תס""ד סע' ב') דאם הקטניות הוא עיקר המאכל וניכר ונראה אסור, וכן אם מערב הקטניות בתוכו בידים כדי לאכול התערובות בפסח ג""כ אסור, וכן מבואר בח""י לקמן (סי' תס""ד ס""ק ג') לגבי חרדל ביין."	סימן תנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להניח קטניות בביתו בפסח?	"כן, ומותר אפי' ליהנות מקטניות (רמ""א), וממילא מותר להשתכר בהם בפסח (ערוה""ש סע' ז')"	סימן תנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להדליק בשמן של קטניות?	"הדרכ""מ (ס""ק ב') הביא ממהרי""ל דאע""פ שמותר להדליק בהם מ""מ לא יניחם על השלחן שמא יפלו לתוך מאכלו, והדרכ""מ חולק עליו דאין האיסור קטניות חמור כ""כ {והמהרי""ל לשיטתו דמחמיר מאד בקטניות וכמ""ש למעלה}, ואפי' אם נתערב בו משהו חמץ כבר בטל קודם פסח (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק י""א), והוסיף רע""א יש בו ג' נותני טעם בהיתר, משעורים למכתשת לשמנים לפמוטות לכלי."	סימן תנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשמן זית?	"המג""א כתב דמשמע ממהרי""ל דמותר לאכול שמן זית, והשיג עליו הדגול מרבבה דאין זה מבואר במהרי""ל אלא אדרבה ראוי להחמיר בשמן זית דהוא דבר חריף ואולי נכתשו במכתשת של חמץ, ומסיים דבדיעבד אינו אוסר התבשיל אבל לכתחילה לא יתנו לתוך התבשיל, ולפיכך לא יתנו שמן זית בנר שעל השלחן (מ""ב ס""ק י""א) {וצ""ע דדבר חריף שבולע טעם חמץ אסור בהנאה ואסור לשהותו בביתו בפסח וכמ""ש לעיל (סי' תמ""ז) (ר""י באק)}, והמחה""ש מיישב המג""א דמיירי בשמן זית דנעשה בכלים המיוחדים שאין בהם בליעות של חמץ (שעה""צ ס""ק י') "	סימן תנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין באניס (aniseed) וקימ""ל (caraway)?"	"כתב המג""א (ס""ק ג') בשם היש נוחלין דאע""פ דאינן קטניות מ""מ צריכים בדיקה היטב ולפיכך טוב יותר שלא לאוכלם דא""א לבררם יפה (מ""ב ס""ק י""ג), והט""ז (ס""ק א') מחלק בין קרא""ם קימ""ל ופאל""ד קימ""ל, והח""י (ס""ק ט') כתב דא""צ לדקדק כ""כ (ערוה""ש סע' ח'), ועוד כתב הרמ""א דאקלוז""א (dill seed) ואוריינד""ר (coriander) אינם בכלל קטניות, ובדרכ""מ (ס""ק ב') מציין לסי' ר""ד, ושם כתב הטור דצריך לברך שהכל על דברים אלו דאינם אוכלים אלא תבלינים, ומשמע דס""ל להרמ""א דלא כללו דברים אלו בכלל קטניות מפני שאינם אוכלים אלא תבלינים אבל שאר דברים הנאכלים הוו בכלל גזירת קטניות, ועי' מש""כ בסמוך."	סימן תנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקפה?	"השע""ת (ס""ק א') הביא מגדול אחד (רבי אברהם מברודא) שהיה מחמיר אם לא חרכו קודם פסח אע""פ שהוא ודאי מין עץ מ""מ ההמון ידמו שהוא מין קטניות, אבל כתב דנוהגין להקל בכל אופן"	סימן תנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בקטניות שלא היו בזמן חז""ל?"	"כתב האג""מ (או""ח ח""ג סי' ס""ג) דלא גזרו על כל מין דיכול לעשות ממנו קמח דהרי לא גזרו על תפוחי אדמה, וגם לא גזרו על כל מין דדרכן להתערב עם תבואה דהרי לא גזרו על עניס אע""פ שדרכן להתערב, וכן ראינו שגזרו על חרדל מפני שהוא אידגן אבל לא מפני שהוא מין קטניות, אלא גזרו על מינים מיוחדים ולא על שאר מינים. ולפיכך מתיר בוטנים (peanuts) מדינא אלא במקום שנהגו איסור אסור. וכ""כ קובץ הלכות (פ""י סע' ח'), אכן מבואר במרדכי דגזרו על כל ליגו""ם וקטניות [ולפי החוקרים בוטנים הוו בכלל ליגו""ם, אבל צ""ע שהם סברו שגם חרובים בכלל ליגו""ם ומבואר בערוה""ש (סי' תס""ז סע' י""ח) דמותר לאכול חרובים בפסח], ובתשובת מהרי""ל (סי' כ""ה) כתב דנראה לאסור כל דמידגן כמו חרדל וקטניות, וכן משמע מביה""ל (ד""ה ויש) דגזרו על כל מיני זרעונים [ואפשר לדחות דהוא לאו דוקא], אלא נראה דבתחילה גזרו על כל ליגו""ם דהיינו pods וגם גזרו על אורז ודוחן וכדומה דהוי דומה לתבואה [והמ""ב (ס""ק ז') כתב דאם צריך לאכול קטניות טוב להקדים לאכול קטניות (ליגו""ם) ולא אורז ודוחן], ואח""כ החמירו יותר לאסור חרדל וכל מידי דמידגן [ובזה אסרו גם זרע קנבוס ופשתן (וכן משמע מתשובת מהרי""ל הנ""ל)] אבל עדיין מותרים בעני""ס וכדומה דהם תבלינים ולא אוכלים וכמ""ש הדרכ""מ והטור [וצ""ל דחרדל לא מקרי תבלין אלא מאכל ממש, ואפשר משום דהוא גוש הנוזל ולא כאבק וטעם בעלמא], ולפי""ז אסור לאכול peanuts and quinoa, ועדיין צ""ע למעשה "	סימן תנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-cottonseed oil?	"התרוה""ד (סי' קי""ג) כתב דמותר ליהנות משמן זרע ושומשמין וזרע קנבוס, משמע דשמנים אלו אסורים באכילה, וכתב המנח""י (ח""ג סי' קל""ח) דהרמב""ם כולל קנבוס וצמר גפן יחדו וא""כ גם שמן מצמר גפן יהא אסור באכילה, אולם יש לדון דבמציאות זרע קנבוס (hemp) וזרע פשתים ראוים לאכילה משא""כ זרע צמר גפן הוי סם לאדם ולרוב בהמות [חוץ מבקר] וא""כ מסתבר דאינו בכלל גזירת קטניות [ולפי האג""מ פשוט דאינו בכלל הגזירה]"	סימן תנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקטניות שהם שמורים מחימוץ?	"הרבה מקילים (גר""ז סע' ה', חיי""א כלל קכ""ז סע' א', פמ""ג א""א סי' תמ""ד ס""ק ב', אב""נ או""ח סי' תקל""ג, חת""ס או""ח ח""א סי' קכ""א), אכן השואל ומשיב (מהדו""ק ח""א סי' קע""ה) מחמיר שלא לעשות מצות מקטניות משום דאתי לאחלופי במצות מצוה, וכן החמיר הכה""ח (ס""ק י""ח) {אבל לא מצינו מקור להחמיר בקטניות יבשים ממש, ולמעשה נוהגין להחמיר בכל אופן ואפשר משום דחיישינן שמא יבא להקל אפי' כשבא עליהם מים משא""כ בתבואה ממש מזהיר זהירי בהו ולא אתי להקל אף כשבאו עליהם מים}"	סימן תנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקטניות בערב פסח אחר זמן איסור אכילת חמץ?	"כתב הח""י (סי' תע""א ס""ק ב') שאסור"	סימן תנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מבשלים קטניות לצורך חולה בפסח?	"כתב מהר""ם שי""ק (סי' רמ""א) דצריך לייחד כלים לכך [דהרי אסור לבטל קטניות לתוך התבשיל לכתחילה], ואם הכלי אינו בן יומו כתב הכה""ח (ס""ק כ""ז) דמותר לכתחילה לבשל בו, וע""ע בהליכות שלמה (פסח פ""ד הע' 102) דמחמיר לכתחילה אפי' באינו בן יומו "	סימן תנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עושה מצה בחיטין עם אורז/קטניות 1) ואין בו כזית חיטין בכדי אכילת פרס 2) ויש בו כזית חיטין בכדי אכילת פרס 3) ויש בו רוב חיטין?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-c52553fc8b11cdfc2912d10d8e53840c7466a11f.jpg"">"	סימן תנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר מינים שנתערבו עם אורז?	"דינו כחיטין שתערבו עם קטניות (מ""ב ס""ק י""ד)"	סימן תנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחיטין שנשארו מאכילת עכבר?	"הטור הביא מרבינו פרץ דחושש שנתחמצו מחמת רוק העכבר וכמ""ש לא ילעוס אדם חיטין ויתנן על המכה [ולאפוקי ממאן דחילק בין רוק דאדם דהוי כמים לרוק דעכבר דהוי כמי פירות], והטור השיג עליו דהוא חשש רחוקה שהחיטה קשה ולא יתחמץ במעט רוק דאפי' לתיתה מותרת מדינא, והמחבר משמע דרק בדיעבד לא חיישינן (מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק ט""ז), וביאר הפמ""ג (א""א ס""ק ה') דאם ליכא ששים מותר רק בדיעבד אבל אם איכא ששים כנגדו מותר אפי' לכתחילה (ביה""ל ד""ה אם), והערוה""ש (סע' י' - י""א) כתב דמבואר במשנה ותוספתא במכשירין דדוקא רוק דאדם נחשב כמים ולא דשאר בעלי חיים דאלת""ה אין לך תבואה בעולם שלא הוכשרו לטומאה, וכן הביא מתשובת הרשב""א (ח""א סי' תפ""ח)."	סימן תנג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר מיני דגן?	"המג""א (ס""ק ה') מצדד דמקילינן דוקא בחיטין דאינן ממהרות להחמיץ ולא בשעורים, אבל הפמ""ג (א""א ס""ק ה') הביא הא""ר דהביא ראיה מתשובת הרשב""א דמקיל אפי' בשעורין, וכן פסק המ""ב (ס""ק ט""ו) דיש להקל בכל מיני דגן"	סימן תנג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנשוכין?	"כתב הטור דזה הוי חמץ [דרק בשלמים אמרינן שהם קשים ואינם בולעים הרוק] אבל מתבטלין בששים כשיטחן ואינו נחשב כמבטל איסור לכתחילה שאינו טוחן כדי לבטל {ולכאורה הוי נמי קשה לשכחה (וכמ""ש בסוף הוריות) אלא שהוא בטל}, ולפי הערוה""ש הנ""ל מותרים אפי' בדליכא ששים"	סימן תנג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדגן שצמח?	"ההגהות מיימוניות הביא מסמ""ק דהוא חמץ ואם מאפה אותם קודם פסח הוי בטל קודם פסח ואינו חוזר וניעור (ב""י) [ואינו מבטל איסור לכתחילה דהרי אינו מכוין לבטל וכמ""ש הטור למעלה (ח""י ס""ק י""ד, שעה""צ ס""ק כ""ג)], אכן המג""א (ס""ק ו') הביא מתרוה""ד דאפי' אם הם נטחנים לבד קודם פסח בטל דקמח בקמח הוי לח בלח ואינו חוזר וניעור, והכריע המ""ב (ס""ק י""ז) ע""פ הב""ח דבעל נפש יחמיר על עצמו לאפותו קודם פסח לחוש להשיטות דקמח מקרי יבש ביבש [כהגהות מיימוניות בשם הסמ""ק], ולפיכך כתב הגר""ז דרוב ישראל נוהגין לאפות קודם פסח דרוב דגן מצוי בהם קצת מצומחים (שעה""צ ס""ק כ""ה)"	סימן תנג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ליכא ששים כנגד המצומחים?	"אסור [ואפי' בספק ששים (מ""ב ס""ק כ') {וצ""ב דמדאורייתא הוא מין במינו ובטל וא""כ נימא ספק דרבנן לקולא, אמנם עי' בשעה""צ לקמן (סי' תס""ז ס""ק י""ט) דמחמירים בס""ס שלא במקום הפסד, והביא מגר""א הטעם משום דבר שיש לו מתירין אלא שהקשה עליו דהמחבר ס""ל דחמץ הוי דבר שאין לו מתירין (ר""י באק)}] עד שיברור המצומחים ממנו, ודי להוציא מקצתם עד שיהא ששים כנגדם (מ""ב ס""ק י""ט)"	סימן תנג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם לא היה ששים כנגדו, מה הדין בדיעבד אם עבר עליו את הפסח?	"המ""ב (ס""ק כ') מקיל למכרם לגוי חוץ מדמי איסור שבו {דהוי מין במינו ומדאורייתא בטל חד בתרי, והמ""ב לעיל (סי' תמ""ז ס""ק ק""ב) הביא מח' אם הם מותרים באכילה אחר פסח, וכאן סתם המ""ב להחמיר אפי' בהנאה ורק מקיל חוץ מדמי איסור שבו, וצ""ב, ואי אמרת דהכא הוי מין בשאינו מינו קושיא זו מיושב וגם הקושיא דלעיל מיושב}"	סימן תנג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם לא היה ששים, האם מותר להוסיף עוד חטין עד שיהא בטל בששים?	"יש מקילין להוסיף היתר דאין זה מבטל איסור לכתחילה דקודם פסח הוי היתר [הט""ז (סי' תמ""ז ס""ק ה') והח""י (שם ס""ק ט""ז) מקילים אפי' לגבי אכילה, המג""א (שם ס""ק מ""ה) מקיל רק לגבי שהייה], אבל רוב הפוסקים מחמירים [כדמבואר מהטור כאן דס""ל דאסור לבטל איסור בכוונה, וכן מבואר מרשב""א ומהר""ם מרוטנבארק, ועוד הרבה פוסקים (שעה""צ ס""ק ל')], ולפיכך הכריע המ""ב (ס""ק כ') דרק בשעת הדחק יכול להקל כהמקילים [דלרוב הפוסקים האיסור לבטל איסור לכתחילה אינו אלא איסור דרבנן (שעה""צ ס""ק ל""א)], והמ""ב לעיל (סי' תמ""ז ס""ק ק""ב) כתב דמותר להוסיף כדי לשהותו עד לאחר פסח"	סימן תנג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי צריכים לשמור החיטים למצות מצוה 1) לכתחילה 2) בדיעבד?	"1) כתב המחבר לכתחילה צריך לשמור משעת קצירה לקיים שיטת הרי""ף, והפר""ח הביא מכמה ראשונים דהוא לעיכובא, אבל בדיעבד יכול לברך על אכילת מצה אפי' אם לא היה שמור משעת קצירה (ביה""ל ד""ה טוב) 2) לכל הפחות יהא שמור משעת טחינה דהרא""ש ס""ל דזהו הזמן שצריך שימור דטוחנין בריחים של מים (מג""א ס""ק ז') [וביאר הערוה""ש (סע' י''ג) בפי' א' דהרא""ש ס""ל דבזמן הגמ' היו טוחנים בריחים של יד וכדומה ועל כן סגי בשימור משעת לישה אבל בזמנינו שטוחנים בריחים של מים צריך שמירה משעת קצירה] [ויש סוברים דזהו הזמן לעיכובא לפי הרי""ף (ב""י)], ובשעת הדחק יכול לסמוך על הטור בשם הגאון דמהני מלישה ואילך, וכן פסק המחבר"	סימן תנג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך לשמור המצות שאוכלים בליל הסדר?	"ילפינן מדכתיב ושמרתם את המצות שצריך שמירה יתירה לשם מצות מצה (מ""ב ס""ק כ""א) [וכפשוטו אינו ענין לשמה לשם מצוה אלא שמירה יתירה לשם מצה, אבל הערוה""ש (סע' י""ט - כ""ג) ס""ל דיש ראשונים דס""ל דהוא ענין לשמה לשם מצוה וזהו דוקא למצה ליל הסדר אבל הוא עצמו ס""ל דהעיקר הוא כשאר ראשונים דהוא ענין לשמור המצה מחימוץ וזהו לכל ימי הפסח וכמ""ש בסמוך], ואין מברכין על מצוה זו שמא תסתור ותחמיץ וכמ""ש תוס' בכתובות (ע""ב ע""א) (נוב""י מהדו""ת יו""ד סי' קכ""ג בהג""ה)"	סימן תנג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתבואה כשהם מחוברים לקרקע?	"אם נתייבשו לגמרי וא""צ עוד הקרקע יש חשש חימוץ אם ירדו עליהם גשמים [מרובים (מ""ב לקמן סי' תס""ז ס""ק י""ח)], על כן נוהגין לקצור התבואה בעודן לחין קצת (מ""ב ס""ק כ""ב)"	סימן תנג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם טוחן בריחים של חמור או רוח, האם צריך שימור?	"כתב המג""א (ס""ק ז') דלפי הרא""ש דס""ל דצריך שימור משעת הטחינה מפני הריחים של מים משמע דאם טוחן בריחים אחרת א""צ שמירה, ומיהו אם גם רוחצים התבואה פשוט דצריך שמירה (שעה""צ ס""ק ל""ג), אכן האשל אברהם (אופנהיים) כתב דאין לחלק בין ריחים לריחים."	סימן תנג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בשעת הדחק האם מותר לקנות קמח מן השוק 1) במקום שלותתין 2) במקום שמכבסים החיטין 3) במקום שטוחנין המלצי""ן?"	"1) כתב הט""ז (ס""ק ג') דמותר מפני שאין מחזקינן איסורא ומסתמא רק הדיחו החיטין במים וטחנו מיד וגם שמא לא לתתו [ואע""פ דקיי""ל דאסור ללתות מ""מ בשעת הדחק יש להקל] (מ""ב ס""ק כ""ד), והביה""ל (ד""ה מן) הביא מח' אם זהו דוקא מישראל או אפי' מגוי, ומסתימת הפוסקים משמע דמותר אפי' מגוי, אכן ההר צבי (או""ח ח""ב סי' ס""ג) והשבט הלוי (ח""ד סי' מ""ז) מחמירים אפי' בדיעבד אם לתתו 2) המג""א (ס""ק ח') הביא מכמה אחרונים דאסור מפני שהוא כדגן שנטבע (לקמן סי' תס""ז סע' ב') ואסור כל ימי הפסח אפי' להשהותם (ח""י ס""ק ט""ז), ובדיעבד אם עבר ושהה יש מח' אחרונים אם מותר למוכרם לגוי דהוי כספק חמץ או לא והא""ר מקיל (מ""ב ס""ק כ""ד), וע""ע בחזו""א (או""ח סי' קכ""א ס""ק כ""ב-כ""ג) דמקיל בדיעבד דהם מתייבשות קודם שמחמיצים [במציאות בזמנינו נוהגין לשרות החיטין בין ו' לכ""ד שעות, והרוצה למכור הקמח צריך לסמוך על הא""ר, אבל מה שהם bleach הקמח אינו נוגע לאיסור חמץ דזהו לאחר שנטחנו ומפזרים עליהם chlorine gas למהר התהליך] 3) כתב הט""ז (ס""ק ג') דאסור אפי' בשעת הדחק דהוי חמץ גמור, אכן הח""י (ס""ק י""ז) מקיל בשעת הדחק דבטל קודם פסח וקמח הוי כדבר לח ואינו חוזר וניעור [וצריך לרקד אותם שמא נשארו פירורי חמץ] ומ""מ נכון לאפותו קודם פסח ג""כ (מ""ב ס""ק כ""ה)"	סימן תנג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליקח חיטין מן השוק?	"כתב המ""ב (ס""ק כ""ה) דמותר אפי' שלא בשעת הדחק דיקיים שמירה מטחינה ואילך {ואינו חושש לקיים שיטת הרי""ף מקצירה ואילך}, אבל לא יקח חיטין מבעל הריחים דדרכו ליקח חיטין בשכר טחינתו מהטוחנים והם רגילים לכבס אותם במים (ט""ז ס""ק ד', מ""ב ס""ק כ""ה)"	סימן תנג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש ענין להקפיד על שימור לשם מצה לכל ימי הפסח?	"ישראל קדושים הם ונהגו לעשות שימור לכל ימי הפסח (מ""ב ס""ק כ""ה) [ואין בזה משום יוהרא (שע""ת ס""ק ח')], ויש בזה כמה טעמים:<br>1) משום חשש חימוץ (ביה""ל ד""ה טוב בשם הגר""א), וכ""כ הערוה""ש (סע' כ' - כ""ג) דהעיקר ענין שימור הוא מחשש חמץ ולפיכך נוהגת כל ימי הפסח, ונראה דזהו הטעם של המגיד משנה (מובא בביה""ל לקמן סי' ת""ס ד""ה מצת)<br>2) הגר""א ס""ל דיש מצוה לאכול מצה כל ימי הפסח (מובא במ""ב לקמן סי' תע""ה ס""ק מ""ה)"	סימן תנג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשלוח קמח שמורה על המרכבת ברזל בלא שומר ישראל?	"התוספות ירושלים מסתפק בדבר אע""פ שהוא שמור מחילופין ומגשמים מ""מ שמירה להדיא לא הוי (ביה""ל ד""ה ולפחות), והשדי חמד (חמץ ומצה סי' י""א אות ו') מקיל בב' חותמות, אבל בלא חותם יש להקפיד שיהיה תחת פיקוח ישראל גדול בן דעת (פסק""ת אות י""ד), ועי' מש""כ לקמן (סי' תס""ז סע' ג') בחטין שהובאו בספינה ואין בהם ריעותא דהם מותרות באכילה ואפ""ה כתב החת""ס (שם) דלא ישתמש בהם למצות מצוה {וי""ל דחטין בספינה גרועים מחטין שבמרכבת הברזל}"	סימן תנג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עדיף, קמח חיטין מן השוק או קמח שיפון ושיבולת שועל לשם מצה?	"כתב הפמ""ג (מש""ז ס""ק ג') דעדיף ליקח הקמח שיפון ושיבולת שועל דלא לתתי אותם (ביה""ל ד""ה ובשעת) {ומשמע דאם יודע דלא לתתי החיטין עדיף ליקח אותם אע""פ שלא היו שמור משעת טחינה}"	סימן תנג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לשמור מדבר שאינו מצוי?	"הדברי מלכיאל (ח""ד סי' כ""א ס""ק א') כתב דאמרינן דשומר שכר צריך לעשות שמירה מעולה וצריך לשמור אפי' מרוח שאינה מצויה, ואנן עתידים לקבל שכר המצות וכשומר שכר דמי {ואמר הגרי""ד כהנא שליט""א דזה חידוש דבעלמא אמרינן שכר מצוה בהאי עלמא ליכא ולא נחשב שומר שכר בשביל זה}, אבל החוט שני (פסח פי""ב ס""ק ב') ס""ל דסגי להיות שמור מדבר הרגיל, וכן נקט השבט הלוי (ח""ג סי' ס""ג אות ב') דא""צ לחוש כ""כ קודם לישה אבל אחר לישה צריך ליזהר טפי ואם נולד בו ספק יתכן דאינו נחשב כשמור. "	סימן תנג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנוהג חומרא משעת קצירה, האם צריך להתיר נדרו להקל משעת טחינה?	"השע""ת (ס""ק ח') הביא פר""ח דכיון דהוא חומרא בעלמא א""צ התרה, אכן הביא מספר נחפה בכסף דצריך התרה, וכ""כ השע""ת לקמן (סי' ת""ס ס""ק י'), ועוד כתב המהרש""ג (סי' נ""ו ס""ק ב') דאפי' להפר""ח דא""צ התרה היינו דוקא בארצות דאין הגשמים מצויין תדיר משא""כ בארצות שלנו בודאי יש מקום להחמיר משעת קצירה וצריך התרה (וכן משמע ממעשה רב אות קפ""ב)"	סימן תנג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו לתיתה?	"הרמב""ם פי' שבוללין החיטין במים וטוחנים אותם מיד, ורש""י פי' ששורין אותם במים כדי להסיר המורסן (מ""ב ס""ק כ""ז)"	סימן תנג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם לותתין 1) חיטין 2) שעורין?	"1) מדינא דגמ' מותר אבל אסרו הגאונים לפי שאין אנו בקיאים ללתות יפה שלא יבואו לידי חימוץ בשעת הלתיתה, ועוד שמא ישהה מעט אחר גמר הלתיתה קודם הטחינה ויבוא לידי חימוץ (מ""ב ס""ק כ""ז) 2) אסור מדינא דגמ' לפי שהם רכים וממהרים להחמיץ [וה""ה שיפון ושבולת שועל דהם מין שעורין] (מג""א ס""ק ט', מ""ב ס""ק כ""ו) {אבל מסתמא כוסמין דינם כחיטין}"	סימן תנג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם עשה לתיתה 1) לחיטין 2) לשעורין?	"1) אסורים בהנאה בפסח אבל מותר לקיימם בפסח אם שרן במעט מים וטחנן מיד אחר הלתיתה (ח""י ס""ק י""ח, מ""ב ס""ק כ""ז) 2) כיון דמדינא דגמ' אסורים ללתות אפשר דאפי' בדיעבד אסור לקיימם בפסח דאפשר שהגיעו לשיעור כל שמניחן ע""פ החבית ויתבקעו אע""פ שלא נתבקעו (מ""ב ס""ק כ""ז, שעה""צ ס""ק מ""ח), ואם עבר ושהה מותר למוכרם לגוי דאינו אלא ספק חמץ (שעה""צ ס""ק מ""ז), ויש מקילין בספק חמץ שעבר עליו את הפסח אף באכילה (עי' מ""ב לעיל סי' תמ""ט ס""ק ה'), והחזו""א (או""ח סי' קכ""ד ס""ק כ""ד) מקיל כל זמן שלא נתרככו ממש"	סימן תנג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בהריפות ששורין אותם במים מרובים 1) לכתחילה 2) בדיעבד?	"1) הוי חיטין שכבסו דאמרינן לעיל דהוי כחמץ גמור (מ""ב ס""ק כ""ח) 2) בשבולת שועל שורין אותם עד שנתבקעים והוו חמץ גמור לכו""ע ואסור למוכרם לגוי אחר פסח, אבל בשאר תבואה שלא נתבקעים יש סוברים דאפ""ה אסור למוכרם לגוי אחר פסח אבל הא""ר הביא מזקנו דהוי רק ספק חמץ ובדיעבד אם עבר ושהה מותר למוכרם לגוי אחר פסח דהוי ספק באיסור דרבנן [וכמ""ש לעיל בחיטין שכבסו] (מ""ב ס""ק כ""ח) [והחיי""א ס""ל דאפי' הא""ר לא הקיל אלא בלתיתה ולא במים מרובים, אבל השעה""צ (ס""ק נ') הוכיח דהא""ר מקיל אפי' במים מרובים]"	סימן תנג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשתמש בשקין של כל ימות השנה?	"כתב התרוה""ד דצריך להתיר התפירות קודם שכובסו [בחמין ואפר וחביטה (מ""ב ס""ק ל')] כיון שיש קמח שנדבק בתוך הקמטים, וגם צריך לגרור בסכין היטב את החמץ (מג""א לעיל סי' תנ""א) (מ""ב ס""ק ל""א), אמנם כתב הט""ז (ס""ק ה') דמצוה מן המובחר ליקח חדשים שלא היה בהם קמח דקשה לכבסו היטב וכל ירא שמים לא יסמוך על הכביסה (מ""ב ס""ק ל""ב) "	סימן תנג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם לא התיר התפירות קודם הכביסה?	"הט""ז (ס""ק ה') מחמיר בדיעבד, אכן המ""ב (ס""ק ל""ב) פסק כשאר האחרונים דמקילים כל זמן שלא נמצא בתוכו עיסה שנתייבש דאז חיישינן שנתערב פירורין לתוך הקמח ולא מקרי לח וחוזר וניעור בפסח, אבל מהני לרקד הקמח קודם פסח (שעה""צ ס""ק נ""ג)"	סימן תנג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשק שנתן קמח לתוכו פעם אחת?	"אפ""ה חיישינן וצריך להתיר התפירות (ח""י ס""ק כ', מ""ב ס""ק כ""ט וס""ק ל""ג)"	סימן תנג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מוליכים השקים של קמח מהריחים?	"צריך להניחם ע""ג אוכף או עור עב ולא על גוף הבהמה, ויש בזה ב' טעמים:<br>1) הקמח מתחמם ע""י גוף הבהמה [ובדיעבד יש עצה להמתין מעת לעת (מ""ב ס""ק ל""ד)]<br>2) רגילות הבהמה להזיע ואע""פ שזיעת אדם אינה מחמצת מ""מ אפשר שזיעת בהמה מחמצת (תרוה""ד) [ובדיעבד יש להקל דאינה מחמצת (מג""א ס""ק י', מ""ב ס""ק ל""ד), והא""ר מחמיר דאפי' אם אינה מחמצת מ""מ הוי כמי פירות ומצטרף עם המים אח""כ וממהר להחמיץ, ודחה הח""י (ס""ק כ""ב) דאפשר כשיתייבש אינה מחמצת [וכן מוכח מנשיכת עכבר לפי השיטה דמקיל דרוק הוי כמי פירות אינו חושש שמים יתערב בו אח""כ (ח""י שם, ערוה""ש סע' כ""ו)], והכריע השעה""צ (ס""ק נ""ו) לכתחילה לא יטול קמח ממקום שנתלחלח מן הזיעה אבל בדיעבד אינו אסור]"	סימן תנג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בזה""ז?"	"כתב הערוה""ש (סע' כ""ו) צריך ליזהר על המסילות ברזל מן הגשמים ושלגים שהשקים יהיו מכוסים היטב, ומי שאינו זהיר בזה מכשיל את הרבים ועונות הרבים תלוי בו ותהי עונותיו על עצמותיו והזהיר בזה יתברך מן השמים"	סימן תנג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להניח שקין של קמח זה על זה?	"המרדכי הביא מירושלמי להחמיר בזה כדי שלא יתחממו, אכן כתב הב""י דעכשיו אין נזהרין בזה ואפשר משום דהתם מיירי כשהיו לותתין התבואה ועכשיו שאין לותתין א""צ להקפיד בזה, ומ""מ מסיים דטוב ליזהר בזה אם אפשר, וכן פסק הרמ""א [וה""ה שלא ישב על השקין של קמח (מ""ב ס""ק ל""ו)], ובדיעבד צריך להמתין מעת לעת (מ""ב ס""ק ל""ה), וכתב הערוה""ש (סע' כ""ז) דאנו אין נזהרין בזה שהקמח מונח בחוזק וליכא חמימות וגם ממתינים כמה ימים ושעות עד שילושו "	סימן תנג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לנקר הריחים קודם שטחנו לשם פסח?	"האגור הביא ממהרי""ל דנוהגין לנקרו דלפעמים טחנו בו תבואה לתותה (שו""ע), והוסיף הא""ר דגם נוהגין לכסות הריחים בבגדי פשתן או ירחצו הריחים היטב שלא ישאר קמח מכל השנה (מ""ב ס""ק ל""ז) [וכיסוי בלא ניקור לא מהני (שעה""צ ס""ק ס')], והוסיף הכה""ח (ס""ק צ""ט) שצריך לנקות התקרה שלא יפול אבק קמח של שאר ימות השנה, ועוד צריך ליזהר שלא ידבר בשעה שעוסק בהקמח שלא ינתז רוק על הקמח (כה""ח ס""ק קכ""א בשם הריטב""א)"	סימן תנג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך כיס חדש לרקד בו הקמח?	"כתב השע""ת (ס""ק י""ז) בשם השאילת יעב""ץ (ח""א סי' קכ""ג) שיהיה כיס חדש ולא ישתמש בכיס מפסח שעבר וכ""ש שלא ישתמש בכיס של כל השנה (מ""ב ס""ק ל""ז)"	סימן תנג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ל' יום קודם פסח?	"הח""י (ס""ק כ""ד) הביא מנחלת שבעה דל' יום קודם פסח א""צ להקפיד לנקר הריחים תחילה, אכן שאר האחרונים חולקים עליו (שע""ת ס""ק י""ז, מ""ב ס""ק ל""ז) [הנחלת שבעה ס""ל דהוא חומרא בעלמא דהחמץ בטל בתוך הקמח וגם הוי רק ספק ועל כן א""צ להחמיר יותר מל' יום, אבל הבית מאיר ס""ל דהוא מדינא שצריך לשמור המצות מצוה מכל חשש חמץ וכמ""ש השעה""צ (ס""ק ס""ז)]"	סימן תנג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטחון בחדר אחד תבואה לתותה ותבואה לפסח?	"כתב המג""א (ס""ק י""א) דצריך ליזהר בזה כי האבק פורח ומתערב [אע""פ שבדיעבד בטל בששים], ולכן צריך לעשות מחיצה לכתחילה (מ""ב ס""ק ל""ח)"	סימן תנג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשעת הדחק כשאינו יכול לנקר את הריחים?	"כתב הח""י (ס""ק כ""ד) בשם הנחלת שבעה דיש להקל לטחון בלא ניקור, אמנם כתב הח""י דלכתחילה יאפה הכל קודם פסח [ועכ""פ יטחון הכל קודם פסח (שעה""צ ס""ק ס""ו) {דודאי אסור לטחון בפסח דחמץ אוסר במשהו בפסח}], ולכתחילה יש לרקד הקמח שמא נתערב איזה פירור יבש בתוך הקמח, אכן כתב השעה""צ (ס""ק ס""ז) דאין זה עצה לכו""ע דכמה אחרונים ס""ל דלא מהני ריקוד לגבי פירור מ""מ הכא דהוי רק ספק אין להחמיר אבל נכון שלא להקל לענין כזית של מצת מצוה דנהי דאחזוקי איסורא לא מחזקינן מ""מ שימור גמור לא הוי"	סימן תנג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאחר הניקור, מה הדין בקמח הראשון שנטחן?	"נוהגין שלא לאוכלה בפסח דחיישינן שמא נתערב בהם מעט מה שנדבק בריחים אלא אוכלה קודם פסח או אחר פסח (שו""ע, מ""ב ס""ק מ')"	סימן תנג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להטריח לילך לראות טחינת הריחים?	"הרוקח הביא שאמוראים היו הולכים לבית הריחים לשמור החיטים בשעת הטחינה, וכן פסק הרמ""א דאנשי מעשה רגילים לילך מעצמם, וביאר המג""א (ס""ק י""ב) משום מצוה בו יותר מבשלוחו, וכתב הפמ""ג (א""א ס""ק י""ב) עכ""פ ראוי להניח בריחים שומר איש ירא שמים ובקי בדינים קצת ולא עם הארץ, ועוד כתב המג""א (ס""ק י""א) דצריך ליזהר שלא להניח קטן לשמור הטחינה (מ""ב ס""ק מ""א), דעכ""פ צריך גדול עומד על גביו (שעה""צ ס""ק ס""ט) {ועי' בשעה""צ לעיל (סי' ר""נ ס""ק ט') דמסתפק אם אמרינן מצוה בו יותר מבשלוחו במקום ביטול תורה לגבי שאר מצות או רק לענין שבת, וכאן משמע דאמרינן הכי אפי' בשאר מצות, ועי' מש""כ שם}"	סימן תנג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי לטחון החיטים לפסח?	"המהר""י ווייל כתב שיטחון ג' ימים קודם הלישה (דרכ""מ ס""ק ה', ט""ז ס""ק ז', ח""י ס""ק כ""ו), אכן המחבר פסק כהאגור דסגי ביום או יומים, וביאר המג""א (ס""ק י""ג) דהיינו לכתחילה ב' ימים ובדיעבד יום אחד שהוא לינת לילה [דלא כח""י (ס""ק כ""ו) דפי' כוונת המחבר ע""פ הפסוק יום או יומים בפרשת משפטים דהוא כ""ד שעות] (מ""ב ס""ק מ""ב, שעה""צ ס""ק ע') אבל פחות מלילה אחת אין להקל ללוש (וכמ""ש המחבר), אכן הערוה""ש (סע' כ""ט) ס""ל דהעיקר כהח""י דלכל הפחות צריך כ""ד שעות. "	סימן תנג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש חילוק כיצד טוחנים החיטים?	"בכל אופן הוא מתחמם ולכן צריך להמתין (מ""ב ס""ק מ""ב) [ואפי' בריחים של יד טוב להחמיר (באה""ט ס""ק כ', שעה""צ ס""ק ע""א)]"	סימן תנג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מהני לרקד הקמח אח""כ?"	"הכנסת הגדולה הביא מחכם אחד דהיה מקיל דא""צ להמתין דהקמח מתקרר, אבל העלה דאין לסמוך עליו, וכן נקטינן דלא מהני (ח""י ס""ק כ""ז, מ""ב ס""ק מ""ב)"	סימן תנג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם עבר ולש ולא המתין?	"כתב הח""י (ס""ק כ""ו) דמותר בדיעבד אלא שיזהר היטב מחימוץ ויעסוק בה בזריזות יותר משאר עיסות (מ""ב ס""ק מ""ג)"	סימן תנג סעיף ט		
